חזרה לכל המחשבות

להבין את המפה ולבחור

לבחור לא להיות כמו כולם

יש ילדים שלא מזהים מה הקבוצה מצפה, ויש שמבינים היטב ופשוט בוחרים אחרת. ההבדל ביניהם חשוב יותר מהשאלה אם הם עושים כמו כולם.

ילד מבין את פעילות הקבוצה ובוחר בנחת בין הצטרפות אליה לפעילות אחרת בקרבתה

כשכולם לובשים מכנסיים מסוימים, אבל לילד חשוב יותר שיהיה לו נוח. כשכולם מביאים אוכל דומה, אבל הוא מעדיף לאכול את מה שהוא אוהב. כשכולם יוצאים לטיול, אבל לו לא אכפת להישאר בבית. כשכולם עונים בקבוצה או מגיעים לאירוע, אבל הוא אינו מרגיש צורך לעשות כמוהם.

יש ילדים שלא תמיד מזהים מה מצופה מהם חברתית. יש שמזהים, אבל לא מבינים מדוע זה חשוב. אחרים מבינים היטב ופשוט אינם מוכנים לשלם את מחיר ההתאמה. לפעמים יש גם מי שמתריסים בכוונה, כדי להרגיש עצמאיים, לשמור על תחושת שליטה או להשפיע על הסביבה.

לפני שאנחנו אומרים "תסתכל, כולם עושים ככה", כדאי לברר: האם הילד לא הבחין בקוד, לא הבין את משמעותו, בחר שלא להתאים את עצמו, או שההתאמה דורשת ממנו מחיר גבוה מדי?

עבור ילד אחד, לבוש כמו כולם עשוי ליצור תחושת שייכות. עבור ילד אחר, אותו לבוש כרוך באי נוחות תחושתית משמעותית. יש ילדים שהשתתפות באירוע חברתי חשובה להם, ואחרים אינם חווים את ההיעדרות כהפסד. לא כל בחירה שונה מעידה על קושי, אבל חשוב שהילד יבין את ההקשר ואת ההשלכות האפשריות של בחירתו.

המטרה אינה ללמד ילדים להיות כמו כולם. המטרה היא לעזור להם להבין מה הקבוצה מצפה, מה עשוי לקרות אם יבחרו אחרת, ואז לקבל החלטה מודעת שמתאימה להם.

אפשר לשאול: "אתה יודע מה מצופה כאן ובוחר אחרת, או שלא היה לך ברור שזה מה שמצפים?"

יש הבדל גדול בין לא להבין את המפה החברתית, לבין להבין אותה ולבחור בדרך אחרת. כאשר לילד יש מפה, הבחירה באמת יכולה להיות שלו.

חזרה לכל המחשבות

זהות, שייכות וקול פנימי

להיות כמו כולם?

הרצון להידמות לחברים אינו תמיד חוסר ביטחון. לפעמים זו הדרך של ילדים ללמוד איך משתייכים. איך עוזרים להם לשמוע גם את הקול הפנימי שלהם?

לקריאה