עצמאות היא הרבה מעבר ל"לעשות לבד"

כשאני חושבת על הימים הארוכים בבית ועל כל הדברים שאנחנו כהורים מנהלים עבור הילדים שלנו, עולה שאלה חשובה: כמה אנחנו עושים עבורם, וכמה אנחנו מאפשרים להם לעשות בעצמם?

עצמאות היא לא רק היכולת של הילד לבצע משימה לבד. היא היכולת לזהות מה צריך לעשות, לנסות ולהתמודד, לפתור בעיות, לבקש עזרה כשצריך ולהרגיש: "אני מסוגל".

לפעמים דווקא מתוך הרצון שלנו לעזור, להקל ולחסוך זמן ותסכול, אנחנו עלולים לעשות עבור הילדים דברים שהם כבר יכולים להתחיל ללמוד לעשות בעצמם.

המחקר ההתפתחותי, ובפרט תיאוריית ההכוונה העצמית של דסי וראיין, מדגישים שילדים מתפתחים כאשר הם חווים שלושה צרכים בסיסיים: מסוגלות, "אני יכול"; אוטונומיה, "יש לי השפעה ובחירה"; ושייכות, "אני חלק משמעותי".

עצמאות היא לא רק מיומנות שימושית לחיים. היא בונה תחושה פנימית: "יש לי יכולת. סומכים עליי. יש לי מקום".

חשוב לזכור שעצמאות נבנית בהדרגה. לא עוברים מ"אני עושה הכול עבורך" ל"תסתדר לבד". אפשר לבחור בכל משימה את המדרגה שמתאימה עכשיו:

1. אני עושה איתך
2. אני עושה לידך
3. אתה עושה חלק
4. אני מזכיר פחות
5. אתה עושה בעצמך

אני משאירה אתכם עם מחשבה: איזה דבר אחד אני עדיין עושה עבור הילד שלי, לא כי הוא אינו יכול, אלא כי התרגלתי לעשות במקומו?

עצמאות לא נבנית ברגע אחד גדול, אלא במיליון מדרגות קטנות.